אני צליאקית גאה שנוסעת לחו”ל כבר 20 שנה.

גוללת לאחור לפעם הראשונה שהעזתי לטוס לחו”ל, אחרי שגיליתי את הצליאק.
השנה – 1998. היעד – איטליה. הפרטנרית – חברה. הגיל של שתינו – 22.
רמת ההיסטריה – שלי – בינונית ; של אמא שלי – גבוהה עד גבוהה מאוד.
מונולוגים שלמים, איך אני בכלל יכולה לחשוב על חו”ל ? ועוד לאיטליה – את לא יודעת שכל מה שיש שם לאכול זה פיצה ופסטה ? לא יהיה לך מה לאכול בכלל. בשורה התחתונה, הצפי היה שבמקרה הטוב אחלה, ובמקרה הרע- אמות.

התעלמתי. נסעתי לאיטליה, לקחתי איתי קרקרים ופריכיות, גיליתי את הריזוטו, אכלתי המון גבינות שוות. אני לא זוכרת בדיוק איך ומה היה ברמת המודעות (זה היה ממש מזמן), וגם לא היה אינטרנט. אבל חזרתי בריאה ושלמה.
התובנה העיקרית – אם שרדתי את ארץ הגלוטן, שאר העולם קטן עלי.

יש יעדים נוחים מאוד ויש יעדים פחות נוחים, אבל אין יעד בעולם שהייתי מוותרת עליו בגלל הצליאק.

קבלו 10 טיפים שכדאי לכם ליישם לפני שאתם עולים על המטוס :

1. תביאו לחם : תארזו חבילה או שתיים של הלחמניות הקנויות האהובות עליכם, ותכניסו למזוודה שעולה לבטן המטוס. קר שם, והתנאים הם אופטימליים לשינוע לחמים 🙂 כשתגיעו למלון/דירה, תכניסו את הלחמניות יישר למקרר והן יהיו טובות גם אחרי שבוע (ויותר). אפשר אפילו להביא נייר כסף ולעטוף את הלחמניhה מראש, אם אתם מודאגים מתנאי החימום במסעדות.

עדיף לקחת דווקא לחם תעשייתי. ביומיום -אני מתנגדת, הרי זה לחם פחות בריא ממה שאופים לבד. אבל בתנאי טיול – אין עליו! החומרים התעשייתיים (הרבים…) יוצרים עמידות גם בתנאים קשים. כשתגיעו לארוחת בוקר, אפילו אם יהיה שם איזשהו תחליף נ”ג, אבל הילד שלכם יעקם את האף (כמו הבן שלי) כי זה לא מה שהוא רגיל לאכול…. תוכלו לשלוף את הלחמניות ולהכין מהן אחלה סנדוויץ’. לחם זה הבסיס, אחרי הכל, והמטרה שלנו היא לצלוח משברים ולהנות. בריאות זה לבית.

אבל הלחם בארץ יקר, אתם אומרים ? תזכרו לרגע כמה עלה לכם הטיול, והאם זה המקום ששווה לחסוך בו 😉

** מילה חיובית על היצרנים הישראליים -הם הצליחו להגיע לרמה גבוהה של לחמים עמידים, שאפשר לאכול אפילו בלי חימום ! את הסנדוויצ’ים שאני לוקחת לטיסה אפשר לאכול גם 24 שעות אחרי שהוכנו….

אני אישית אוהבת את הלחמניות של גרין לייט, גם בטעם וגם בעמידות. הן החזיקו מעמד מעל שבועיים בוויטנאם ועזרו לנו להתרגל לארוחות הבוקר המקומיות.

2. אוכל לטיסה . תזמינו ארוחה מיוחדת מחברת התעופה או דרך סוכן הנסיעות. ברוב החברות קיימת אפשרות כזאת. אבל ברוב החברות אין אפשרות להזמין מנה שהיא גם נ”ג וגם צמחונית/טבעונית/נטולת לקטוז. באסה. אז אל תסמכו עליהם, תדאגו לסנדוויצ’ים, חטיפים, ופירות טריים/יבשים בכמות מספיקה עד להגעה ליעד.

נו, כמו שאתם רגילים לעשות תמיד.

3. תאתרו מראש את חנות הטבע או הסופר הידידותי לצליאקים בקרבת מקום הלינה שלכם. תכינו לעצמכם מראש את הכתובת, דרך הגעה, שעות פתיחה. תשתוללו בקניות !
(כמובן שאפשר לקחת עוד מוצרים אהובים ועמידים מהבית. אני אישית בעד להביא את המינימום, ולקנות את המוצרים המקומיים. זה הרבה יותר כייף!)

4. תכינו מראש רשימת מסעדות שאתם ממש רוצים להגיע אליהן, המתמחות באוכל נטול גלוטן. כדאי לחפש בבלוגים או בקבוצת הצליאקים בפייסבוק ולמצוא את ההמלצות הכי שוות. רצוי  למקם ולסמן את המסעדות לפי אזורים על מפה. זה יעזור לכם להגיע אליהן כשתטיילו באזור. כדאי לרשום לכם גם את שעות הפתיחה.

5. תמצאו את השוק הכי שווה באזור…ה borough market בלונדון למשל.

6. תדאגו לכרטיס מסעדות מתואם לשפה, ורצוי גם לאוכל המקומי. כרטיס מסעדות הוא כרטיס שמתרגם את המניפסט הצליאקי לשלל שפות. אפשר למצוא אותו ברשת, בתרגום מילולי מדויק, המפרט את כל מה שמכיל גלוטן ואסור לצליאקיים לאכול. בעקרון זה עובד טוב, במיוחד במדינות מערביות בעלות תפריטים דומים לאלו שאנחנו מכירים. זה קצת מסתבך, כשהאוכל המקומי מאוד שונה משלנו, או כשיש מטבחים בהם לא מכירים את מגוון חומרי הגלם (הרבים) המפורטים בכרטיס.
הנה לינק לאתר עם הכרטיסים המתורגמים.
אם אפשר להשיג כרטיס מקומי, שמתאים בדיוק לארץ בו אתם מבקרים – עדיף.
מה שמוביל אותי לטיפ הבא….

7. תלמדו את המילים ה”גלוטניות” החשובות בשפה המקומית ! בכל ארץ שמגיעים אליה, מקובל ללמוד את המילים הבסיסיות : שלום, תודה בבקשה, בוקר טוב … בשפה המקומית, זה המינימום הנדרש מאיתנו כתיירים נחמדים. אנחנו הצליאקים  צריכים ללמוד עוד כמה מילים בסיסיות: לחם, גלוטן, קמח, חיטה, שעורה….מילים בודדות שיכולות מאוד לעזור לכם ! ואם יש כמה מילים מרכזיות כאלו, כדאי לכם מאוד להכיר אותן. למשל בהודו : atta, suji, maida הן מילים שונות שמתארות קמח חיטה וסולת (מילים שנחקקו במוחי מלפני 20 שנה…)

8. תמצאו את האפליקציה הכי יעילה הרלוונטית ליעד שלכם. דוגמאות: find me gluten free. גם אפליקצית תרגום טובה יכולה להועיל.
ה trip advisor לא מעולה אבל יכול להועיל.. אם אתם רוצים לדעת אם למסעדה שמופיעה תחת הקטגוריה יש באמת אופציות נטולות גלוטן, כנסו להמלצות (reviews) וחפשו המלצות עם המילים “Gluten free”. כך תקראו המלצות אמיתיות של מטיילים, ולא של בעלי המסעדה. אם יש למסעדה אופציות אמיתיות נטולות גלוטן (כמו לחם, פנקייקים וכאלו – זה בטוח יעלה בהמלצות המטיילים). ותהיו חברים – תשאירו גם אתם המלצות 🙂

9. תדאגו לאינטרנט זמין. איפשהו. לא חייבים לצאת עם חבילת גלישה מהארץ (כולן יקרות בהגזמה). אפשר בקלות לקנות סים מקומי ברוב המדינות, שיעלה לכם הרבה פחות וייתן לכם מענה מעולה (בליסבון רכשתי כזה במחיר 10 יורו,בשדה התעופה, הספיק לי מעל ומעבר לשבוע בפורטוגל).

10. קחו בחשבון שהכל יכול להשתבש. המסעדה בפריז תהיה סגורה בגלל vacance , או לרגל שיפוצים. לא תמצאו את הקרואסון שחלמתם עליו. המסעדה שנראתה מעולה תתגלה כמאכזבת, או פשוט לא מתאימה לטעם שלכם. זה שעומד לפניכם בתור ייקח את הפיצה הנ”ג האחרונה.

אבל בדרך, אם תפקחו עיניים טוב טוב, תדברו עם אנשים מקומיים, תשוטטו בשווקים ובחנויות קטנות (או סופרים ענקיים), תגלו אוצרות נטולי גלוטן. ואז תשתפו אותנו 🙂

פירוגי נטול גלוטן בוורשה, התגלה במקרה ברחוב. רק בימי שישי!

* לא לשכוח לדאוג לאוכל לטיסה חזרה. אל תדאגו, יהיו לכם מלא נשנושים מקניות שמצאתם בדרך.
יש לכם עוד טיפים מועילים ? מוזמנים לשתף !

*שימו לב שהטיפים האלו מתאימים יותר לחופשות קצרות, במדינות מערביות. טיולים ארוכים או יעדים אקזוטיים יותר דורשים הכנה אחרת, יותר מעמיקה 🙂